רוכשי דירות "חדשות" מצפים יותר מכל לקבל לידיהם דירה באיכות טובה שתתאים למצגים שהוצגו בפניהם על ידי היזם/ קבלן לפני החתימה על הסכם הרכישה.
לא אחת מתגלים בשלבים כלשהם שלאחר החתימה על הסכם הרכישה, פערים ואי התאמות בין המובטח בהסכם ובמפרט לבין הקיים בפועל.
אחת מטענות ההגנה השכיחות שמועלות לרוב על ידי החברה הקבלנית- הנתבעת היא הטענה שתביעת הרוכשים הוגשה באיחור ניכר וכי אחריותה של החברה פגה בחלוף המועדים הקבועים בחוק.
בית משפט השלום בראשון לציון דן באחרונה בסוגיה דומה (ת.א. 2207/05 נקש נ' ש.ח.א. בנייה וייזום בע"מ ואח').
בני הזוג נקש הגישו תביעה כנגד חברה קבלנית ממנה רכשו דירה ברחוב סמטת התותחים בגן יבנה. בתביעה ביקשו בני הזוג לחייב את החברה הקבלנית בתשלום פיצוי כספי בגין ליקויי בנייה שנתגלו בדירה.
מנגד, טענה החברה הקבלנית- הנתבעת, כי מסרה לרוכשים דירה תקינה וטובה. החברה הוסיפה וטענה, כי מעת לעת אף ביצעה תיקונים בדירה בהתאם לדרישות הרוכשים, וכי לא ניתן לחייבה לבצע או לממן תיקון של ליקויים החורגים מתקופות הבדק והאחריות הקבועות בחוק. לכן משחלפו כ- 6 שנים מעת המסירה, אין מוטלת עליה עוד החובה לבצע תיקונים בדירה (שהרי כטענתה היא איננה "חברת אחזקה").
הנתבעת הוסיפה וטענה, כי הליקויים בדירה הינם לכל היותר ליקויים הנובעים מ"בלאי סביר" כתוצאה משימוש הרוכשים ולכן אינם באחריותה.
כמקובל בתיקים מסוג זה מינה בית המשפט, בהסכמת הצדדים, מומחה מוסכם אשר אמד את עלות התיקונים ואת ירידת הערך.
לאחר שמיעת הראיות, דחה בית המשפט את טענת החברה.
נקבע, כי עיון בחוות הדעת של המומחה המוסכם מלמד שלא מדובר בליקויים שמקורם בשימוש מצד הרוכשים או ב"בלאי סביר", אלא מדובר בליקויים אשר היו קיימים מלכתחילה ועניינם בין השאר באי עמידה בדרישות התקן.
נקבע עוד, כי מקום בו מדובר בחוסרים בבנייה או בבנייה המנוגדת לתקנות ולתקנים, אין לקבל את הטענה כי חלוף הזמן מבטל את אחריות הקבלן.
בית המשפט ציין, כי הגם שהוכח שלא חלפו המועדים הקבועים בחוק, הרי שאף לו היו חולפים המועדים הללו, ניתן היה להגיש את התביעה מכח פקודת הנזיקין. נקבע, כי סעיף 4 לחוק (הסעיף הקובע מהי "אי התאמה"), לא נועד לחסום את רוכשי הדירות מלתבוע את הקבלן, אלא מטרתו להקל עם הרוכש המבקש לבסס עילה של "אי התאמה", וזאת על ידי קביעת "חזקות" המעבירות את נטל ההוכחה אל הקבלן.
נקבע עוד, כי גם על פי סעיף 4(א)(1) לחוק, מקום בו מדובר בליקוי שנובע מאי עמידה במפרט, תקן רשמי, או תקנות בנייה- אין הגבלה של זמן בכל הקשור לאחריות המהותית של הקבלן.
לסיכום קבע בית המשפט, כי לא יעלה על הדעת שחלוף הזמן לבדו יחסום רוכש מתביעה על פי הדין הכללי, מקום בו הוכח על ידו ליקוי בנייה שהיה קיים מלכתחילה (להבדיל מנזק שגרם הרוכש, או מבלאי סביר) ועל כן יש לקבל את תביעת הרוכשים.
לאור המתואר לעיל, דומה, כי ראוי לרוכש הדירה שגילה אי התאמות וליקויי בניה בדירתו, שלא ישקוט על שמריו אלא יפעל בהקדם למיצוי זכויותיו. עם זאת גם כאשר חלף זמן מאז התגלו הליקויים יש מקום לדרוש מהקבלן לתקן את הליקויים שבאחריותו ובמידה ומסרב לפנות לערכאות למיצוי הזכויות.
הכותב, עו"ד דן הלפרט, בעל משרד עורכי דין המתמחה במקרקעין (רחוב בן גוריון 2 רמת גן, בניין ב.ס.ר. 1, טל'- 03-7554466).
עו"ד דן הלפרט בעל תואר ראשון ושני במשפטים ותואר ראשון במנהל עסקים, חבר ועדת הקניין של לשכת עורכי הדין ומאמריו מתפרסמים בקביעות בעיתונים "גלובס" ו"הארץ".
לא אחת מתגלים בשלבים כלשהם שלאחר החתימה על הסכם הרכישה, פערים ואי התאמות בין המובטח בהסכם ובמפרט לבין הקיים בפועל.
אחת מטענות ההגנה השכיחות שמועלות לרוב על ידי החברה הקבלנית- הנתבעת היא הטענה שתביעת הרוכשים הוגשה באיחור ניכר וכי אחריותה של החברה פגה בחלוף המועדים הקבועים בחוק.
בית משפט השלום בראשון לציון דן באחרונה בסוגיה דומה (ת.א. 2207/05 נקש נ' ש.ח.א. בנייה וייזום בע"מ ואח').
בני הזוג נקש הגישו תביעה כנגד חברה קבלנית ממנה רכשו דירה ברחוב סמטת התותחים בגן יבנה. בתביעה ביקשו בני הזוג לחייב את החברה הקבלנית בתשלום פיצוי כספי בגין ליקויי בנייה שנתגלו בדירה.
מנגד, טענה החברה הקבלנית- הנתבעת, כי מסרה לרוכשים דירה תקינה וטובה. החברה הוסיפה וטענה, כי מעת לעת אף ביצעה תיקונים בדירה בהתאם לדרישות הרוכשים, וכי לא ניתן לחייבה לבצע או לממן תיקון של ליקויים החורגים מתקופות הבדק והאחריות הקבועות בחוק. לכן משחלפו כ- 6 שנים מעת המסירה, אין מוטלת עליה עוד החובה לבצע תיקונים בדירה (שהרי כטענתה היא איננה "חברת אחזקה").
הנתבעת הוסיפה וטענה, כי הליקויים בדירה הינם לכל היותר ליקויים הנובעים מ"בלאי סביר" כתוצאה משימוש הרוכשים ולכן אינם באחריותה.
כמקובל בתיקים מסוג זה מינה בית המשפט, בהסכמת הצדדים, מומחה מוסכם אשר אמד את עלות התיקונים ואת ירידת הערך.
לאחר שמיעת הראיות, דחה בית המשפט את טענת החברה.
נקבע, כי עיון בחוות הדעת של המומחה המוסכם מלמד שלא מדובר בליקויים שמקורם בשימוש מצד הרוכשים או ב"בלאי סביר", אלא מדובר בליקויים אשר היו קיימים מלכתחילה ועניינם בין השאר באי עמידה בדרישות התקן.
נקבע עוד, כי מקום בו מדובר בחוסרים בבנייה או בבנייה המנוגדת לתקנות ולתקנים, אין לקבל את הטענה כי חלוף הזמן מבטל את אחריות הקבלן.
בית המשפט ציין, כי הגם שהוכח שלא חלפו המועדים הקבועים בחוק, הרי שאף לו היו חולפים המועדים הללו, ניתן היה להגיש את התביעה מכח פקודת הנזיקין. נקבע, כי סעיף 4 לחוק (הסעיף הקובע מהי "אי התאמה"), לא נועד לחסום את רוכשי הדירות מלתבוע את הקבלן, אלא מטרתו להקל עם הרוכש המבקש לבסס עילה של "אי התאמה", וזאת על ידי קביעת "חזקות" המעבירות את נטל ההוכחה אל הקבלן.
נקבע עוד, כי גם על פי סעיף 4(א)(1) לחוק, מקום בו מדובר בליקוי שנובע מאי עמידה במפרט, תקן רשמי, או תקנות בנייה- אין הגבלה של זמן בכל הקשור לאחריות המהותית של הקבלן.
לסיכום קבע בית המשפט, כי לא יעלה על הדעת שחלוף הזמן לבדו יחסום רוכש מתביעה על פי הדין הכללי, מקום בו הוכח על ידו ליקוי בנייה שהיה קיים מלכתחילה (להבדיל מנזק שגרם הרוכש, או מבלאי סביר) ועל כן יש לקבל את תביעת הרוכשים.
לאור המתואר לעיל, דומה, כי ראוי לרוכש הדירה שגילה אי התאמות וליקויי בניה בדירתו, שלא ישקוט על שמריו אלא יפעל בהקדם למיצוי זכויותיו. עם זאת גם כאשר חלף זמן מאז התגלו הליקויים יש מקום לדרוש מהקבלן לתקן את הליקויים שבאחריותו ובמידה ומסרב לפנות לערכאות למיצוי הזכויות.
הכותב, עו"ד דן הלפרט, בעל משרד עורכי דין המתמחה במקרקעין (רחוב בן גוריון 2 רמת גן, בניין ב.ס.ר. 1, טל'- 03-7554466).
עו"ד דן הלפרט בעל תואר ראשון ושני במשפטים ותואר ראשון במנהל עסקים, חבר ועדת הקניין של לשכת עורכי הדין ומאמריו מתפרסמים בקביעות בעיתונים "גלובס" ו"הארץ".
הכותב, עו"ד דן הלפרט, בעל משרד עורכי דין המתמחה במקרקעין (רחוב בן גוריון 2 רמת גן, בניין ב.ס.ר. 1, טל'- 03-7554466).
עו"ד דן הלפרט בעל תואר ראשון ושני במשפטים ותואר ראשון במנהל עסקים, חבר ועדת הקניין של לשכת עורכי הדין ומאמריו מתפרסמים בקביעות בעיתונים "גלובס" ו"הארץ".
עו"ד דן הלפרט בעל תואר ראשון ושני במשפטים ותואר ראשון במנהל עסקים, חבר ועדת הקניין של לשכת עורכי הדין ומאמריו מתפרסמים בקביעות בעיתונים "גלובס" ו"הארץ".
